
בקצב המהיר של היום, הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו שואפים להיות במקום אחר ושונה מאיפה שאנחנו. זה טבעי ומבורך כי ככה אנחנו מתפתחים, אבל האם תמיד שינוי המציאות החיצונית הוא זה שיעשה אותנו מאושרים יותר?
על פי הבודהיזם, האושר והחופש לא בהכרח נמצאים בשינוי המציאות, אלא בקבלה של הרגע הזה כפי שהוא, עם כל המשתמע מכך. אם כך, הדבר המועיל ביותר בכל התרחשות זה לפנות מקום לתשומת לב לתחושות, לחוויה, במקום לידע עליה. מיומנות זו מתפתחת עם תרגול מיינדפולנס מתמשך והתרומה שלה זו תחושת שביעות רצון עמוקה, מין "Deep Okness".
מה זה אומר קבלה מוחלטת שכזו?
זה אומר שכל הרגשות, תחושות הגוף, המחשבות והדחפים מבורכים ומקובלים על ידינו ללא כל מאבק. כל הדברים שעולים בתוכנו, גם הנעימים וגם אלו שאנחנו פחות ששים לפגוש, ניתן לחבק ולאמץ אל חיקנו וברכות אמהית ואוהבת. זהו חופש.
רגשות, תחושות ודחפים לא מהווים בעיה, אלא השיפוט שלנו לגביהם הוא זה שהופך אותם ל"בעיה". יש סיטואציה ויש לנו בחירה איך לחיות אותה. אם בחרתי רק לחוות, כל השיפוטיות מתמוססת, כי כבר לא נותנים לה חשיבות. מתייחסים לזרם המחשבות כאל חלק מההתרחשות, אבל לא הולכים שולל בעקבות תוכן המחשבות. מלחיצות או צודקות ככל שיהיו, אנחנו רק מציינים שזוהי מחשבה.
בתרגול מיינדפולנס אנחנו עושים בדיוק את זה. כאשר עולות מחשבות שמתנגדות לקבלה שכזו, אנחנו נוכחים ברגע הזה ושמים לב לחוויה במקום לחשיבה עליה: מה קורה בגוף, מה אני חשה, מה אני שומעת, מה אני מריחה, טועמת וכן הלאה.
מתוך מלאות החוויה, שגם מאוד מעשירה את החיים, נוצרת גם התחושה של "הכל בסדר".
אין צורך לרדוף אחרי הנעים ולהימנע מהלא נעים, כי מה שלא יקרה אנחנו מקבלים את הכל.
מכאן גם ניתן להחליט שאנחנו רוצים לשנות דברים ולקבל החלטות אמיצות. רק שכעת אנחנו מחליטים לא מתוך הימנעות מסיטואציה לא רצויה, אלא מתוך בחירה מודעת.
החשש מהלא נעים לא מנהל אותנו יותר, אנחנו מנהלים אותו. מרגישים את ההבדל?
חשוב לחדד שאם הסיטואציה דורשת חשיבה וניתוח אנליטי כמובן שזה בסדר ועושים את מה שצריך. המיומנות היא לא לתת למחשבות לבטל את האמוציות. יש מקום לכולם. במובן מסויים להיות שבעי רצון זו מיומנות שדומה למארח רחב לב שהדלת שלו פתוחה לכל.
דבר נוסף שמתפתח בעקבות תרגול מהסוג הזה הוא אמון. אמון ברגע הזה שהוא נכון עכשיו. לא נכון במובן של נכון לתמיד, אלא לרגע הנוכחי. אולי ברגע הבא זה כבר לא יהיה נכון, אבל עכשיו זה כל מה שקיים. ומכיוון שזה קיים אין טעם להתווכח איתו, אלא רק לקבל את העובדה שככה זה.
עצמו עיניים נשמו כמה שאיפות ונשיפות ארוכות
נסו לרגע לחשוב על משהו שמטריד אתכם לאחרונה.
הציגו בפני עצמכם את "הבעיה" ואז שימו לב לתחושות גוף שזה מעלה בכם.
כיווץ בבטן? מחנק בגרון? נשימה מקוטעת? מה אתם חשים?
עולות מחשבות, אבל השתדלו להחזיר בעדינות את תשומת הלב לגוף
עכשיו אמרו לעצמכם: "ככה זה" וחזרו על האמירה כמה פעמים תוך כדי שאיפה ונשיפה.
שימו לב האם התחושות משתנות במהלך התרגיל?
עכשיו פקחו את העיניים וחזרו הנה.
שתפו אותי איך היה לכם.

עצמאות ואיזון רגשי היחיו יחד? * פינת הסיפור האישי *
משעשע אותי שמהרגע שהפכתי לעצמאית, אני חווה תנודות רגשיות ברמות שלא הכרתי קודם. כל כך הרבה דברים קורים במהלך היום והשבוע בכלל. כל התרחשות נוגעת במקומות

איך לקבל החלטה ולהיות שלמים איתה על פי זן
בכל פעם שנדרש מאיתנו לקבל החלטה, האם אנחנו מודעים מאיזה מקום הבחירה נעשית? האם הבחירה נובעת מפחד או מאהבה? מלחץ או מתוך צלילות. האם אנחנו בוחרים

במיטה עם קרישנמורטי * פינת הסיפור האישי *
יש את הרגעים האלה שנחרטים עמוק בזיכרון ומשנים אותך מבפנים. כאלה שההשפעה שלהם הולכת איתנו לאורך כל הדרך ומאירה אותה, גם אם חשוך עכשיו. הרגע הזה

ניקיון פנימי = יסוד האושר
לתרגל מדיטציה זה להיות מחוייבת לניקיון הפנימי שלי. אנחנו משקיעים לא מעט זמן ואנרגיה בניקיון הבית והסביבה, ניקיון הגוף והטיפוח שלו. זה מובן לנו מאליו, אבל

הסוד ליצירת זוגיות על פי זן
כולנו מסתובבים בעולם עם איזשהו דימוי לגבי עצמנו. מין פרסונה שהתגבשה בנו במהלך השנים. זה בולט במיוחד במערכות יחסים, למשל: מישהו שחווה הרבה אכזבות בתחום הזוגי

סוד המאמץ הנכון – איך להיות פרודוקטיביים מבלי לאבד אנרגיה
זה פוגש אותנו בכל מקום, אנחנו מתאמצות יותר מדי. במיוחד אם מדובר בעשייה שחשובה לנו. זה לא קורה במודע, אבל בהרבה מקרים הפעולות שלנו נובעות מהפחד

מחקרים מוכיחים: מדיטציה מאריכה חיים ומשפרת את איכותן
תרגול קבוע של מדיטציה מקטין בחצי את הסיכוי ללקות בשבץ או התקף לב, כך עולה ממחקר אמריקני. במחקר, שנערך בבית הספר לרפואה של וויסקונסין בשיתוף אוניברסיטת

להיות שבעי רצון בעזרת מיינדפולנס
בקצב המהיר של היום, הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו שואפים להיות במקום אחר ושונה מאיפה שאנחנו. זה טבעי ומבורך כי ככה אנחנו מתפתחים, אבל האם

אמנות ההקשבה
כולנו נופלים מדי פעם במלכודת הזאת המכונה קונפליקט בינאישי, אבל האמת היא שאת רב ההתנגשויות הבינאישיות ניתן למנוע, אם רק נגדיל להקשיב. כולנו מבינים זאת, אבל
שואפים לחיים אמיצים ומלאי משמעות?
- טיפים לחיים שלווים
- מאמרים מעוררי השראה
- כלים לפיתוח אומץ
קבלו עדכון על פוסט חדש בבלוג
שולחת רק הודעה על פוסט חדש. לא שולחת ספאם וגם לא ניוזלטר