תהיתם למה משתמשים בשני המושגים ומה ההבדל בכלל? הנה עושים סדר!

נתחיל בפשוט. מיינדפולנס זהו תהליך של מיקוד תשומת הלב לחוויה שמתרחשת כרגע.

מיומנות זו מתפתחת ע"י תרגול במגוון טכניקות שהן תולדה של שילוב הבודהיזם בתוך התרבות המערבית. בשנות השישים-שבעים של המאה העשרים, אנשים רבים מהמערב שביקרו במזרח והתנסו במדיטציה, זיהו שיש פה כלי עוצמתי לחיים רגועים ושלווים יותר. הם החליטה שגם לנו מגיע והביאו את כל הטוב הזה יחד איתם למערב.

אם במסורת הבודהיסטית המסורתית מטרת התרגול היא להגיע להארה, "נירוואנה", אז בתרגול מיינדפולנס זונחים את האידאה הנעלה הזאת ופשוט מתרגלים על מנת לשפר את איכות החיים ביומיום.

המטרה של התרגול זה להביא את תשומת הלב לכל רגע בחיים, לכל סיטואציה. ולמה זה טוב לנו?

מעבר לתחושת הרוגע והחדות, זה מאפשר לנו לפעול ממקום חופשי יותר.

עם הזמן נוצר פער בין הדחף הראשוני לפעול לבין הפעולה עצמה. אנחנו לא פועלים כאוטומט יותר.

אנחנו שמים לב למה שקורה ובוחרים, הפעם באמת, איך לפעול נכון.

זוהי רק דוגמא קטנה לתועלות הרבות של תרגול מהסוג הזה.

אז איך זה קורה?

במהלך תרגול מיינדפולנס אנחנו "יורדים מהבמה" של דרמת החיים שלנו ותופסים מקום נוח בקהל.

כעת אנחנו רק צופים. הודות לתשומת הלב לתחושות אנחנו יכולים לראות את עצמנו מבלי להיות מעורבים לגמרי. למשל: אישה יכולה להבין פתאום שהיא מדחיקה כעס. למה? כי כל פעם שנהייה שקט ודבר לא מסיח את דעתה החוצה, עולות מחשבות ותחושות של כעס. אם אין כל גירוי רלוונטי מהסביבה זה אומר שהכעס מגיע מבפנים, רק שעכשיו היא לראשונה שמה לב לזה.

דוגמא נוספת זה לראות איך נוצרת תחושת רעב בעקבות מחשבה אחת תמימה. אם שמים לב לזה, ניתן לסנן את האיתות הזה אם הוא לא מגיע מהצורך האמיתי של הגוף וכך לשנות דפוסי אכילה.

רבים במערב מסתפקים בתרגול מיינדפולנס (תשומת לב לתחושות) בלבד וזה מצויין!

אך מי שמחפש המעבר, את הפן היותר רוחני-פילוסופי בוודאי ימצא תועלת רבה בתרגול הבודהיסטי או הזן בודהיסטי המסורתי.

בתרגול המסורתי שמים דגש נוסף על פיתוח איכויות הלב, הבנת טבענו הארעי, אי היצמדות והיבטים פסיכולוגיים נוספים.

ואם לרגע זה נשמע לכם מורכב מדי, אז הגאונות של השיטה היא הפשטות שבה.

אנחנו רגילים לחפש את המורכב והמסתורי, אבל האמת היא פשוטה להביך.

רק לנשום, לשים לב ולהיות טוב כלפי עצמך ברגע התרגול. אלו עיקרי הפרקטיקה.

כמובן שעולים "דברים" במהלך התרגול. וכאן בדיוק נכנס החלק הפסיכולוגי העשיר של הבודהיזם שמאפשר לעבוד ולעבד את כל ה"stuff" הזה שעולה בדרך חומלת ומיטיבה.

לכן, חשוב להיות חלק מקבוצה מתרגלת (סנגהה) או לשבת עם מורה, כדי שיהיה מקום קשוב להביא אליו את מה שעולה בתרגול. זה מאפשר להתבונן בקשיים יחד מזווית חדשה ורחבה שתתמוך ביצירת שינוי לטובה.

בהצלחה!

Facebook
WhatsApp
Print
Email
Pinterest

שואפים לחיים אמיצים ומלאי משמעות?

  • טיפים לחיים שלווים ומאוזנים
  • מאמרים מעוררי השראה
  • כלים לפיתוח אומץ ובטחון בעצמי

קבלו עדכון על פוסט חדש בבלוג

שולחת רק הודעה על פוסט חדש. לא שולחת ספאם וגם לא ניוזלטר 

ניקיון פנימי = יסוד האושר

לתרגל מדיטציה זה להיות מחוייבת לניקיון הפנימי שלי. אנחנו משקיעים לא מעט זמן ואנרגיה בניקיון הבית והסביבה, ניקיון הגוף והטיפוח שלו. זה מובן לנו מאליו, אבל

להמשך קריאה»

הסוד ליצירת זוגיות על פי זן

כולנו מסתובבים בעולם עם איזשהו דימוי לגבי עצמנו. מין פרסונה שהתגבשה בנו במהלך השנים. זה בולט במיוחד במערכות יחסים, למשל: מישהו שחווה הרבה אכזבות בתחום הזוגי

להמשך קריאה»

אמנות ההקשבה

כולנו נופלים מדי פעם במלכודת הזאת המכונה קונפליקט בינאישי, אבל האמת היא שאת רב ההתנגשויות הבינאישיות ניתן למנוע, אם רק נגדיל להקשיב. כולנו מבינים זאת, אבל

להמשך קריאה»

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.